המאמן שמאחורי המילה

לפני כמה חודשים שמעתי מישהי במעלית מספרת לחברה שהיא מתחילה תהליך עם "מאמנת לחיים דיגיטליים". החברה השיבה בהיסוס: "אה, זה כמו פסיכולוגית?" והיא ענתה: "לא, היא עוזרת לי לנהל את הזמן בסמארטפון". שתיהן נראו מבולבלות. אני הרגשתי שמשהו בתשובה הזו מדויק במקרה הגרוע, ומעורר חשד במקרה הטוב.
המילה "מאמן" הפכה לכמעט כלום. כל אחד עם קורס אונליין של שבועיים כבר "מאמן". מומחה לתזונה, מדריך יוגה, יועץ עסקי, אפילו מי שמוכר תוכניות אימון בחדר כושר – כולם נקראים אותו דבר. התוצאה היא שכשמישהו אומר "יש לי מאמן", אי אפשר יותר לדעת מה הוא באמת אומר. האם זה אדם שעומד איתך על המסלול ב-6 בבוקר, או מישהו ששולח לך הודעות קוליות בווטסאפ פעם בשבוע?
אבל אם נוריד את כל הרעש, נגלה שמאחורי המילה הזו יש רעיון עתיק ופשוט: מישהו שרואה בך משהו שאתה עוד לא רואה בעצמך.
המאמן הראשון שלי היה מאמן ריצה. לא בחרתי בו בגלל התואר או האתר המרשים. בחרתי בו כי פעם אחת, אחרי אימון, הוא אמר לי: "אתה רץ כמו מישהו שמפחד שיגמר לו האוויר. זה לא ייגמר. תרוץ כאילו אתה יודע שמשהו טוב מחכה בקצה". הוא לא דיבר על קצב דופק או טכניקת ריצה. הוא דיבר על המקום בראש שממנו הריצה יוצאת. זה מה שהפך אותו ממדריך טכני למאמן.
ההבדל הזה הוא הכל. מדריך יודע. הוא מסביר, מדגים, מתקן. מאמן שואל. הוא מקשיב, מצביע, מחזיר לך את השאלות שלך בצורה שמאלצת אותך לענות לעצמך. כשאתה שואל מדריך "איך אני משפר את התוצאות?", הוא נותן לך תוכנית. כשאתה שואל מאמן את אותה שאלה, הוא עשוי להחזיר: "מה פירוש 'משפר' עבורך?"
הפסיכולוגיה שמאחורי זה פשוטה אבל עמוקה. אנחנו נוטים להאמין שאנחנו רואים את עצמנו בצורה ברורה. האמת היא שכולנו רואים את עצמנו דרך עדשות מעוותות – הפחדים שלנו, הציפיות של ההורים, ההשוואה לחברים בפייסבוק. המאמן הוא מישהו שעומד מחוץ לבועה הזו ומצביע על דברים שאתה לא רואה. לא כי הוא חכם יותר. כי הוא לא אתה.
לפני כמה שנים פגשתי מנהלת שגייסה מאמנת עסקית. היא ציפתה לקבל טיפים איך לנהל צוותים טוב יותר. במקום זה, המאמנת שאלה אותה: "למה כל פגישה שלך צריכה להסתיים בהצלחה?" השאלה הזו עצרה אותה. היא גילתה שהיא מפחדת מהכישלון של אחרים כי היא רואה בו כישלון אישי שלה. זה לא היה בכלל על ניהול צוותים. זה היה על הדרך שבה היא מגדירה הצלחה. המאמנת לא נתנה לה תשובה. היא נתנה לה מראה.
וזו הנקודה שבה המסחריות של התחום הורסת הכל. כי תהליך כזה לא נמדד בתוצאות מהירות. הוא לא "שלושה שיעורים ואתה משנה קריירה". הוא דורך במקומות לא נוחים, לוקח זמן, דורש אמון. ואמון הוא משאב נדיר כשכל מאמן שלישי הוא בעצם סוחר תוכנות דיגיטליות.
איך מזהים את האמיתי? הוא לא יבטיח. הוא לא ידבר הרבה על עצמו. הוא לא ימכור לך חבילה "שלושה חודשים להצלחה מטורפת". במקום זה, הוא ישאל שאלות שמעצבנות. הוא יחזור על דברים שאמרת ולא שמת לב. הוא יזכיר לך שאתה כבר יודע את רוב התשובות, רק שלא נתת לעצמך רשות לשמוע אותן.
המאמן הטוב ביותר שפגשתי אמר לי פעם: "העבודה שלי היא להיות מיותר". זה נשמע כמו סתירה, אבל זה הליבה. הוא לא שם כדי שתהיה תלוי בו. הוא שם כדי שתלמד לשאול את עצמך את השאלות הנכונות. כשזה קורה, אתה כבר לא צריך אותו. אתה הופך להיות המאמן של עצמך.
אולי זו הסיבה שאנחנו צריכים מאמנים דווקא עכשיו, בתקופה שבה כולם מציעים תשובות. כי מה שחסר לנו לא תשובות, אלא מישהו שיעזור לנו לשאול שאלות טובות יותר על עצמנו.